רש"י
מְזַבְּחִים בַּבָּמוֹת. לְשֵׁם שָׁמַיִם, כָּל הָרוֹצֶה בּוֹנֶה מִזְבֵּחַ בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ אוֹ בַּחֲצֵרוֹ.
מלבי"ם
(ב-ד) השאלות: מלת רק אין לו טעם, וצל"ה ההמשך ויתחתן שלמה, רק העם, ואיך נמשך לזה מה שהלך גבעונה:
מצודת דוד
רק העם. רוצה לומר: הם לבדם היו מזבחים בבמות הרבה, כל אחד בחצרו, כי עדיין לא נבנה הבית לאסור הבמות, אבל המלך דוד היה זובח אז בבמה הגדולה אשר בגבעון, שעמדה לפני משכן ה׳, או במזבח אשר בירושלים, שעמד לפני ארון האלהים, ולא בזולתה, כי הרבות הבמות, קרובות קצת למשפט העובדי כוכבים: